עבודתי האקדמית עוסקת במפגש שבין משפט, פרשנות ותודעה — מתוך הבנה שהמשפט אינו רק מערכת כללים, אלא גם שדה של פרשנות, סמכות ונקיטת עמדה. המחקר שלי נועד לחשוף את המנגנונים הסמויים שבאמצעותם השיח המשפטי מעצב מציאות, מייצר היררכיות, ולעיתים — גם מחולל עוול תחת כסות של נייטרליות.

בליבת העיון מצויות שאלות יסוד על אודות תפקיד השופט, גבולות שיקול הדעת, ותנאי האפשרות להבניית משמעות משפטית. עבודת הדוקטורט שלי, שנכתבה בהנחייתו של פרופ' יוסף רז ז"ל (עד לפטירתו), התמקדה בתורת השפיטה והציעה קריאה ביקורתית של מושגים כמו "הכרעה סבירה", "תום לב", ו"כוונת המחוקק" — לא רק ככלים פרשניים, אלא כאירועים לשוניים המייצרים סדר נורמטיבי.

המחקר נע בין עולמות של פילוסופיה של המשפט, תורת הפרשנות, אנתרופולוגיה משפטית, בלשנות משפטית ונרטולוגיה. אני שואף להציע תובנות יישומיות מתוך מסגרת עיונית עמוקה — ולהביא קול ביקורתי, חד ומרובד גם לתוך הזירה המעשית של ההליך המשפטי.

בימים אלה אני עובד על פרויקט המשך הבוחן את האופנים שבהם המשפט מייצר "אובייקטיביות" מתוך מערכות של כוח, ידע וזהות. מטרת הפרויקט היא לגבש ארגז כלים לניתוח ביקורתי של טקסטים משפטיים, ולאפשר פרקטיקה משפטית מודעת יותר – הן לעורך הדין והן לשופט.